שתי המצאות והחיבור שלהן להמצאה חדשה ופורצת גבולות 

שתי המצאות נוספות שהופכות את החיים בכדור הארץ להרבה יותר מעניינים. האחת מתחום התחבורה האוירית, זו ששנתה את פני העולם מקצה לקצה במגוון רחב של תחומים, תעשייה, מסחר, הגירה וגילוי אפילו בתחום הביולוגיה גרמה לשינויים והשפעות בקנה מידה גלובלי, בעוד שהשניה חדשה באופן יחסי ובאה לספק את הצורך שלנו באנרגיה נקייה אל מול השפעות מקורות האנרגיה הקיימים והזמינים והזמינות שלהם שהולכת ומצטמצמת.

המצאה הראשונה, המצאת המטוס

כבר במימי קדם רצה האדם לעוף כמו הציפורים בשמיים, אפשר היה לפגוש רצון זה בסיפורי אגדות של עמים ולאומים שונים. הראשון שניסה להפוך את החלום למציאות היה ליאונרדו דה וינצ'י, שהיה אחראי להמצאות חשובות בתקופתו. דה וינצ'י חקר את תחום התעופה של הציפורים, ובהשראתן עיצב דאון וכלי תעופה דמוי מסוק, הוא מעולם לא ניסה לממש את רעיונותיו אלו ורק לאחר כארבע מאות שנים ניסה האדם הלכה למעשה להמריא ולעוף כמו הציפורים שבשמיים.

מהמאה ה 18, עם פריחת עידן המחקר המדעי, ממציאים רבים ניסו לתכנן מכונות מעופפות. הניסיונות הראשונים מאוד הזכירו כנפי ציפור והופעלו ברובם על ידי כוחו הפיזי של האדם שטס בכלי, למרבה צערם של החוקרים, המצאות אלו נכשלו. האחים מונגולפייה הצרפתיים הצליחו בסוף המאה ה 18 להטיס את הכדור הפורח, שהפך לכלי התעופה הראשון ששלט בשמי העולם במשך מאה שנה ורק בסוף המאה ה 19 אוטו ליליינטל הגרמני הצליח לתכנן ולהעיף גלשן רוח, ניסוייו פסקו עקב התרסקות שגרמה למותו למוות במהלך אחת מטיסותיו.

האחים רייט נטולי רקע אקדמאי היו מי שהצליחו בסופו של דבר להמריא באמצעות כלי ממונע. זה התחיל בארה"ב של סוף המאה ה 19 , כשאחים וילבור ואווויל רייט קיבלו מאביהם צעצוע שבעזרת מדחף וגומי יכל לדאות באוויר למשך זמן ממושך יחסית. עם השנים הם עסקו בבניית דאונים וטיסנים ובבגרותם הקימו בית מלאכה לבניית אופנים לצד חקירת דרכי התעופה והאנטומיה של הציפורים אותה עשו במקביל לעבודתם. פריצת הדרך של האחים התרחשה במקרה כאשר וילבור קיפל קופסת קרטון ומיד הבין מדוע טיסניו לא המריאו עד היום. מה שהיה חסר הוא פיתול בכנף, כזה שיאפשר למטיס הכלי לכוון ולהטות את כנפי המטוס כרצונו.

בשנת 1903 המריא המטוס הראשון בעולם פרי תכנון של האחים רייט. הטיסה נשמכה שתים עשרה שניות אבל הייתה יריית הפתיחה שבעקבותיה המשיכו האחים במאמציהם. בכל פעם גדלה יכולת התעופה של כלי הטיס באורך ניכר, שנתיים לאחר הניסוי הראשון גמא מטוסם כארבעים קילומטרים במהירות של שישים קמ"ש. המצאה זו שינתה את פני העולם וסיפקה לאדם את היכולת לפרוש כנפיים ולהמריא למחוזות חדשים.

המצאה השניה, אנרגיה סולרית

מקור האנרגיה הסולרית בקרינה האלקטרומגנטית של השמש, היא משמשת להפקת אנרגיה תרמו-סולארית ולהפקת חשמל (אנרגיה פוטו-וולטאית). מסוף המאה ה 20, ובעקבות משבר הנפט העולמי והתעוררות המודעות לחשיבות שימור ואיכות הסביבה, הפך התחום לכדאי ובעל אופק ועתיד ולכן הושקעו יותר ויותר במחקרים, בהמצאות ופיתוחים עבור השוק הציבורי.

ממציאים רבים לאורך עמדו על הפוטנציאל הגלום באנרגיה סולרית:
• ארכימדס - ארכימדס הציב על חומות עירו מראות ענק אשר מיקדו את אור השמש ושרפו את ספינות רומי שאיימו לכובשם. סיפור זה הפך ברבות השנים למיתוס ידוע, וחוקרים רבים בימי הביניים ניסו לשחזר את המצאתו של ארכימדס, ללא הצלחה.
• אלכסנדר אדמונד ברקל - גילה באמצע המאה ה 19 את האפקט הפוט- וולטאי, פגיעת פוטון מביאה לשחרור אלקטרון ממתכת, ומכאן היות האלקטרון פנוי למעבר אל קולטן מתכתי אחר. גילוי האפקט היווה את הבסיס ליצירת התא הפוטו-וולטאי (חשמל).
• צ'ארלס פריטס - המציא ובנה בסוף המאה ה 19 את התא הפוטו-וולטאי הראשון, בעזרת לוחות סלניום מצופים בדפי זהב. נצילות האנרגיה של התא היתה ירודה יחסית מפני שאפשרות התקת וזרימת האלקטרונים בין הלוחות היתה נמוכה, אך הוא שהוביל לפיתוח הטכנולוגיות המשמשות כיום במחשבונים, בשעונים, בגופי תאורה ועוד. 
• חברת בל – חוקרים אמריקאים שפעלו בחסות חברת בל בשנות החמישים של המאה העשרים, יצרו תא סולרי יעיל להפקת חשמל, וזאת בעזרת שימוש ברצועות סיליקון צרות. שנה לאחר מכן השיקה חברת בל את הסוללה הסולרית הראשונה בעולם. בזכות יעילותו משמש כיום הסיליקון במרבית המתקנים המבוססים על האפקט הפוטו-אלקטרי.

אחד השימושים הנפוצים במשאב זה מבחינת תרמו-סולרית הוא בדודי שמש, פטנט פרי תכנונו של המדען הישראלי פרופסור צבי תבור מהאוניברסיטה העברית שבירושלים.

חיבור שתי ההמצאות

לסיום המאמר נרצה להציג את רעיון /המצאה המשלבת את שני פטנטים אלו אותם הזכרנו,
מטוס המונע על ידי אנרגיה סולארית והמסוגל לשאת אדם בתוכו, המטוס יודע להשתמש בקרני השמש במהלך היום ומסוגל לטעון את עצמו כך שבמהלך הלילה יהיה לו מספיק אנרגיה להמשיך במעופו עד להופעת קרני השמש ביום שלמחרת, בכך בעצם תיתכן תעופה ללא מגבלות אנרגיה.